אימון מנהלים לקבלת החלטות אתיות והתנהלות אתית

דילמה אתית היא מצב המאתגר את יכולתו של המנהל לבחור את מהלך הפעולה האתי ביותר.

דילמות אתיות עולות כאשר ישנו קושי ליישם פעולה אתית או כאשר עולים קשיים במציאת אסטרטגיות אפקטיביות להימנע ממיכשולים אתיים בעתיד. דילמה אתית היא בעיה, מצב או הזדמנות הדורשים מן הפרט לבחור מבין מספר אפשרויות לפעולה על בסיס הערכתן כנכונות או לא נכונות, אתיות או לא אתיות. דילמות אתיות הן לפעמים מעורפלות, שכן ניתן לפרשן ביותר מדרך אחת והן לא וודאיות בנוגע לעתיד. דילמות אתיות יכולות להיות מאתגרות בגלל הרגשות שהן מעוררות. לפעמים עולות דילמות אתיות, כשמנהל צריך לבחור בין ערכים שונים, המכתיבים מהלכי פעולה מנוגדים.

חשיבה אתית (ethical reasoning) בעסקים מייצגת את התגובה הפסיכולוגית – קוגניטיבית הסדרתית למצבים בעבודה המערבים מרכיב אתי או דילמה אתית. השלב הראשון בתהליך זה דורש שהפרט יזהה שהמצב מכיל נושא אתי או דילמה אתית, המצריכים חשיבה והערכה נוספים. השלב השני מערב הערכה של המצב בהתבסס על עקרונות אתיים ומוסריים שונים, המובילים לשיפוט אתי של המצב. השלב השלישי בתהליך מערב מיסוד כוונה להתנהג בהתאמה לשיפוט האתי הקודם. לבסוף, השלב האחרון מורכב מהפעולה עצמה, שהוכתבה ע"י הכוונה.

מתוך הבנה של עומק ומורכבות תהליך החשיבה האתי ומתוך הכרה במרכיבים הרגשיים-קוגניטיביים המעורבים בתהליך זה אני מציעה למנהלים מודל לחשיבה וקבלת החלטות אתיות, המורכב  משבעה שלבים פרקטיים. מטרת המודל לשפר את תהליך קבלת ההחלטות האתי בארגונים תוך שימוש בהתבוננות עצמית, הערכה ודיון פתוח בנוגע לדילמות האתיות, חשיבה והתנהלות אתית בארגונים.

מודל שבעת השלבים לחשיבה אתית בארגונים:

1. זיהוי והכרה : מודעות (מתח נפשי או דיסוננס קוגניטיבי): איך אנחנו יודעים שאנחנו עומדים מול דילמה אתית? רגישות, תפיסה, הרגשה, מודעות עצמית. נוריות אזהרה במצב עצמו או בתנאים סביבו. למשל, פנייה אישית וסודית של הבוס, הפניה מוזרה, מקרה לא רגיל, לא ניתקלתי בזה בעבר, סוגיה שאני לא מבין לגמרי ואומרים לי "אין לך מה להבין", דילמה חדשה, עת משבר בארגון וכו'
2. אחריות אתית : מה אנחנו יכולים לעשות לאחר שזיהינו שאנחנו מתמודדים עם דילמה אתית? האם זאת הדילמה שלנו? נקודת ה"אל חזור" של לקיחת אחריות. שאלות לגבי מוטיבציה לפעול בדרך מוסרית.
3. מיפוי אלטרנטיבות לפעולה: על מה מבוססות האלטרנטיבות לפעולה? חשיבה אתית (אגואיזם אתי, אתיקה של חובה, תועלתיות, זכויות, הוגנות, דאגה…). קוד התנהגות אתי, ערכים ארגוניים ואישיים, תרבות ואקלים אתי. לגבי כל אלטרנטיבה לפעולה לבדוק לפי סולמות אתיים שונים האם הפעולה אתית או לא. למשל, האם זה אתי לשקר מעט כדי לזכות במכרז? בודקים לפי מספר עקרונות מוסריים ותיאוריות אתיות.
4. בחירה לאחר שיפוט מוסרי: כיצד נוכל לבחור בין כל האלטרנטיבות? שיתוף ודיון, התיעצות עם עמית, חבר, המנהל שלי? מה הייתי מייעץ לחבר לעשות? באיזו אלטרנטיבה אהיה גאה? איזו אלטרנטיבה אני מוכן שתתפרסם? לגבי כל פעולה פוטנציאלית להכריע האם כן או לא. יתכן מצב שבשלב זה כל ההצעות הן אתיות או לא. אם כולן לא אתיות צריך להפעיל את הדימיון והיצירתיות ולחשוב על אלטרנטיבה חדשה לפעולה ולעשות את הבחירה לגביה (כן /לא) מחדש.
5. החלטה: בחירה בדרך אחת לפעולה: מרחב האחריות של ההחלטה (לגבי המחירים האתיים של ההחלטה או העקרונות שלא הלכנו לפיהם) ומיסוד כוונה.
6. פעולה לפי הכוונה.
7. הערכה לאחר מעשה: מעקב והערכת התהליך ותוצאותיו.

שלב 4 מבוסס על מסגרת עקרונות לקבה"ח מוסרית בארגונים : תוצאות, חובה מוסרית, זכויות, צדק והוגנות, מידות טובות, דאגה ואכפתיות, הסכמה חברתית (מקובלת).

האימון יכול להתבצע במסגרת של פגישות יעוץ אישיות עם מנהלים, במסגרת קבוצתית של עד 10 משתתפים. את המודל ניתן להעביר גם בהרצאה משתפת לקהל משתתפים גדול יותר.