דילמה אתית היא מצב המאתגר את יכולתו של האדם לבחור כיצד לפעול בתנאי מצב מסוימים. דילמות אתיות מאתגרות בשל היותן מעורפלות, שכן ניתן לפרש את תנאי המצב ביותר מדרך אחת והן לא וודאיות בנוגע להשלכות המעשה בעתיד. דילמות אתיות יכולות להיות מאתגרות גם בשל הרגשות שהן מעוררות. 

חשיבה אתית (ethical reasoning) מייצגת את התגובה הפסיכולוגית- קוגניטיבית הסדרתית למצבים המערבים מרכיב מוסרי או דילמה אתית. 

השלב הראשון בתהליך חשיבתי – רגשי זה דורש מהאדם לזהות שהוא מצוי במצב המכיל מרכיב מוסרי או עומד בפני דילמה אתית, המצריכה חשיבה והערכה מעמיקים יותר לפני החלטה. 

השלב השני מערב הערכה של המצב בהתבסס על עקרונות אתיים ומוסריים שונים, המובילים לשיפוט אתי של המצב. 

השלב השלישי בתהליך כולל מיסוד כוונה להתנהג באופן התואם את השיפוט האתי הקודם. לבסוף, 

השלב האחרון מורכב מהפעולה, המוכתבת ע"י הכוונה.

מתוך הבנת עומקו ומורכבותו של כל שלב בתהליך החשיבה האתית ומתוך הכרה במרכיבים הרגשיים-קוגניטיביים המעורבים בו, אני מציעה למנהלים מודל לחשיבה וקבלת החלטות אתיות, המורכב  משבעה צעדים עוקבים. 

מטרת המודל לשפר את תהליך קבלת ההחלטות האתי בארגונים תוך שימוש בהתבוננות והתכווננות רגשית לקראת התהליך,. התהליך מערב אימוץ עקרונות מגוונים לשיפוט מוסרי ומאפשר קבלת החלטה אחראית וניהול דיון פתוח בנוגע לאפיון דילמות אתיות, חשיבה אתית והתנהלות אתית בארגונים.

מודל שבעת הצעדים לקבלת החלטות אתיות בארגונים:

1. זיהוי והכרה בקיומה של דילמה אתית – מודעות לרגשות מהותו של צעד זה היא זיהוי והכרה בקיומו של מתח נפשי או דיסוננס קוגניטיבי בנוגע למעשה שאנו מתכוונים לעשות.. כיצד נדע שאנו עומדים בפמי דילמה אתית? רגישות לתנאי מצב לא רגילים ומודעות לרגשותינו ולמחשבותנו ,מאפשרים תפיסת, של דילמה.. תנאי מצב של דילמה כוללים מאפיינים לא שגרתיים בתוך המצב. למשל, פנייה באופן או מקום לא שגרתיים של הבוס שלנו, הצעה לא רגילה ולא ברורה של ספק שלנו, סוגיה חדשה ולא מוכרת אותה אנו פוגשים במסגרת יחסינו עם לקוח שלנו או עובד שלנו.. לעיתים, תנאי המצב כוללים מצב כללי לא ברור בארגון כמו תקופה קשה מבחינת מצב תחרותי בשוק או קושי תזרימי בארגון. מודעות לרגשות ולמחשבות שלנו הינה תוצר של הקשבה והתבוננות עצמית יום יומיים. במצבים מאתגרים יתכן שנתעלם מסימנים בולטים מחשש להתמודד עם הדילמה או בשל פחד להיכשל בהתמודדות זו. לעיתים, עצםם ההתמודדות עם מצב של דילמה אתית מעורר תחושה כל כך לא נעימה עד כדי כך שמתעורר רצון עז להדחיק את המצב או להחליט כמה שיותר מהר כדי לסיים את התחושה הקשה. סימנים לרצון לא מודע לברוח מהמצב יכולים להיות משפטים שאנו אומרים לעצמינו כמו: "נגיע לגשר נעבור אותו", "בעסקים כמו בעסקים חייבים לעשות זאת", " נעשה זאת רק הפעם" וכו'. עלינו לזהות את הקושי והפחד, להשהות את החלטתינו, ולעבור לצעד השני בתהליך, למרות הפיתוי להחליט מהר.
2. הגדרת המצב ומיפוי אלטרנטיבות לפעולה: בהתאם למידע הקיים בידינו עלינו להגדיר מספר אפשרויות לפעולה. לפעמים בשלב זה ישנן שתי אפשרויות : לעשות או לא לעשות ולפעמים ישנן יותר אפשרויות. בכל מקרה כדאי שנגבש שתי אפשרויות שונות לפעולה ורצוי שהן תהיינה מנוגדות ככל הניתן. גם אם הן נראות קיצוניות. לאחר שגיבשנו אפשרויות לפעולה נאתר את בעלי העניין שיושפעו מהחלטתינו ונפרוס בפני עצמינו כיצד כל אפשרות לפעולה תשפיע על כל אחד מהם בטווח הקצר והארוך. 
3. חיזוק אמונתנו ב-"אני הטוב" שלנו: כדי שנוכל להמשיך בתהליך החשיבה למרות שיתכן שאנו חשים מצוקה או פחד, כדאי לאמץ חשיבה חיובית בעזרת דימיון מודרך וכל כלי שיכול לסייע לנו להרגיע את רגשותינו ולכוון לתחושה חיובית כלפי עצמינו. לראות את עצמינו כאנשים טובים ומוסריים.. זוהי מעין אתנחתא בתהליך, התרווחות בו. אפשר למשל, להיזכר באירוע בו פעלנו באופן שאנו גאים בו או במעשה טוב שעשינו כלפי אדם אחר. לחילופין, אפשר לחשוב על תכונות או כישורים טובים שלנו.  
4. מיסוד אחריות מוסרית – בחירה בכוונה ורצון טוב: הכוונה עצמית לפעול מתוך תחושת חובה ורצון טוב להחליט את ההחלטה הטובה והאתית ביותר, שתוביל להתנהגות הראויה במצב הנדון. שלב זה הוא הצהרתי כלפי עצמינו. 
5. ביצוע הערכה ושיפוט מוסרי: שיפוט מוסרי בעזרת עקרונות מגוונים המבוססים על תיאוריות מוסר שונות. עקרונות מוסריים מומלצים:: אגואיזם אתי, אתיקה של חובה, תורת המידות הטובות, גישת התועלתנות, תאוריית הזכויות, תיאוריית ההוגנות, ואתיקה של דאגה או אכפתיות.. *** אפשר להיעזר בכלים הערכתיים נוספים כמו: קוד התנהגות אתי,, ערכים ארגוניים וערכים אישיים. בתהליך השיפוט המוסרי בודקים כל אפשרות לפעולה על פי העקרונות המוסריים הנ"ל המאפשרים שיפוט מוסרי מזוויות מבט מוסריות שונות. שיפוט מוסרי מוצלח חושף רבדים רבדים מוסריים מגוונים ולזמן קצר אף מגביר את עוצמת הקושי בהתמודדות עם הדילמה. לאחר סיומו מומלץ לערוך סיכום שיסייע לנו לקבל החלטה בצעד הבא.. בשלב זה יתכן שנגלה כי לפי כל העקרונות המוסריים עלינו לבחור בפעולה מסויימת ויתכן שחלק מהתיאוריות יכוונו לבחירה בפעולה אחת וחלק יכוונו לפעולה האחרת. יש לשים לב, לאיזה כיוון מכוונים רוב העקרונות המוסריים ומהן ההשלכות השליליות האפשריות של בחירה בכיוון זה. 
6. החלטה, עריכת מבחן ההרגשה ולקיחת אחריות: לפעמים השיפוט המוסרי מאוד ברור בהכוונתו. לעיתים יש עדיין ספקות. במצב כזה מומלץ לשתף ולהתייעץ עם עמיתים, חברים, המנהל שלנו או גורם בכיר בארגון. אפשר לנסות לדמיין מה היינו מייעצים לחבר במצבנו לעשות, לחשוב איזו אלטרנטיבה תגרום לנו גאווה, איזו אלטרנטיבה נרצה שתתפרסם. בשלב זה  יש להפעיל את הדימיון והיצירתיות שלנו ולחשוב על אלטרנטיבות חדשות או מעט שונות לפעולה או למצוא דרך לשנות את תנאי המצב והנחות היסוד שלו. לאחר שהחלטנו, יש לבדוק האם אנו מרגישים הקלה ורווחה לאחר ההחלטה  או שעדיין ישנה תחושה של מתח/ חשש. אם מבחן ההרגשה אומר שאיננו מרגישים טוב עם ההחלטה, כדאי לחזור ולבדוק שוב במיוחד את המקומות שאיננו בטוחים לגביהם. לקיחת אחריות על ההחלטה משמעה לדאוג למזער השפעות השליליות הצפויות בעקבות ביצוע הפעולה שהחלטנו עליה או למנוע ככל הניתן פגיעה בעקרונות מוסריים שלא הלכנו לפיהם.  .  
7. הוצאה לפועל והערכה לאחר מעשה: מעקב והערכת התהליך ותוצאותיו לאחר מעשה כולל לקיחת אחריות בפועל. מומלץ להרחיב צעד זה ולשתף חברים נוספים בארגון בתהליך ההחלטה עצמו ובתוצאותיו. יתכן שחברים נוספים בארגון מתמודדים עם דילמות דומות והחלטתכם יכולה לסייע להם. בנוסף, דיון פתוח בנוגע לדילמות אתיות וקבלת החלטות יכול לתרום להתנהלות האתית של כלל חברי הארגון ולסייע ביצירת תרבות אתית פתוחה ומשתפת. 

***לצורך הרחבה, מומלץ לקרוא את המאמר "עקרונות מוסריים כמכווני חשיבה לצורך קבלת החלטות אתיות בארגונים".  

ניתן ללמוד את המודל ולהתאמן על יישומו במסגרת של פגישות יעוץ אישיות עם מנהלים, במסגרת סדנה קבוצתית של עד 10 משתתפים ובהרצאה משתפת לקהל משתתפים גדול יותר.